מעשה שלא היה

קונספירציית מלחמת יום הכיפורים

לא היה אירוע מלחמתי שטלטל את החברה בישראל כמו מלחמת יום הכיפורים.

מה היה בה ב-"יום הכיפורים", שגרם לעם שלם, לראשונה מאז הכרזת המדינה, להתנדנד בלי הפסקה, ללא מזור לפצעיו, על קו פרשת מים אישי וקבוצתי?

זה התחיל ביוני 1967. 

מתוך תחושת מצוקה ואיום קיומי, במהלך שישה ימים בלבד הפליאו לוחמי צבא ההגנה לישראל לאחוז בכלי זינם, קיצצו את ידי הבאים עליהם לכלותם, הרחיבו את גבולות המדינה, קבעו גבולות בני-הגנה, ביססו עומק אסטרטגי והוציאו אומה שלמה אל האור הגדול.

וכל העולם אמר, "אין כמוכם," והשתחווה למהלכי הקרב ולחוכמת המערכה; ויושבי ארץ ציון וירושלים שחוברה לה יחדיו התענגו על מחיאות הכפיים וגלי ההערצה, ניפחו את בית החזה והרגישו שהם הבריון החדש של המזרח התיכון; ו"ערבושים"? לא נספרו ממטר.

ואז הגיע יום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973. והותקפנו בשתי החזיתות. בהפתעה מוחלטת. וביחסי כוחות לא הוגנים. ובניגוד למה שסיפרו והבטיחו, האויב לחם בנחישות ובאומץ, ולעתים גם בתחבולות, ובתוך פחות מיומיים כבש רצועה של כמה קילומטרים לכל אורכה של התעלה; השמיד 63% מכוח השריון של צה"ל בסיני; כבש כמעט את כל המעוזים; והשקיף על ים כינרת ממצוקי דרום רמת הגולן.

קחו את גִצי התרעומת הגדולה על העיוורון הצבאי, אולי גם המדיני, שקדמו למלחמת אוקטובר 1973, הוסיפו עליהם את מפץ אובדן האמון בהנהגה, פזרו על שניהם מיני סיפורים לא מוסברים שצצו כפטריות לאחר הגשם במהלך 44 השנים שחלפו מאותו אירוע מכונן, והרי לכם בית גידול למסע סיזיפי בעקבות "ההסברים האמיתיים" לטראומת יום הכיפורים ה'תשל"ד. בית גידול מיטבי למפריחי תיאוריות קונספירציה – הרי לא ייתכן שהבריון הישראלי הבלתי מנוצח הופתע כפי שהופתע, ונדחק אל פינת האיום הקיומי. אלא אם….?

עבדו עלינו. רימו אותנו. "עיברו אותנו". בחשו קנוניה מאחורי הגב שלנו.

ואנחנו לא ידענו. אף אחד לא ידע.

למעט משה דיין. שר הביטחון של מדינת ישראל. שחבר לנשיא מצרים אנואר סאדאת ולמזכיר המדינה של ארצות הברית ד"ר הנרי קיסינג'ר, וכשהם מונעים בכוח חזונם על עתיד טוב יותר למצרים, ישראל וארצות הברית, רקחו את המזימה.

תפקידו של דיין, הצלע הישראלית בקונספירציה, היה לעכב במכוון את גיוס המילואים, למנוע את המכה המקדימה של חיל האוויר ובכלל – לגרום לצה"ל להיערך באופן שיקל על המצרים את הצליחה. וללחום חלש. ממש חלש. 

האומנם?

* * *

לתיאוריית "הקונספירציה המשולשת" הזאת (יש גם אחרות) נחשפתי בתחילת העשור הנוכחי וברפרוף ראשוני מצאתי אותה כמרקחת לא עשויה, לא ראויה. אוסף שמועות, מעשיות והשערות.

חלפו השנים ולהפתעתי גיליתי שאלפים רבים שנחשפו לתיאוריית הקונספירציה המדוברת מצאו בה הסבר סביר לסימני השאלה.

ולכן החלטתי לעשות מעשה.

מתוך תחושת אחריות להיסטוריה של מדינת ישראל, ובעיקר מתוך צורך אישי למנוע את עיוותה, החלטתי להפריך את המעשייה שרקחו לנו.

"מעשה שלא היה - קונספירציית מלחמת יום הכיפורים" - מיועד לקהל המתלבטים שעד היום ישב על הגדר. אני רוצה להאמין שאחרי שציידתי את הקהל הגדול הזה בכלים המתאימים, הוא ידע לעשות את ההיקשים הנדרשים, ירד מהגדר וישאיר מאחורי גבו, אחת ולתמיד, את המעשייה שרקחו לו.

"מעשה שלא היה" מספר את המעשה שהיה.

מעשה שלא היה - שער הספר

לרכישה: ברשתות 'צומת ספרים ו'סטימצקי' ובחנויות הפרטיות בכל רחבי הארץ.

לרכישה מקוונת – לחצו כאן.

 

 

תגובה אחת ל מעשה שלא היה

  • ישראל קשת  הגיב:

    יש לי כלל פשוט לגבי קונספירציות: אל תייחס תחכום-תחמון למה שאפשר להסבירו ע"י טפשות…
    התיאוריה של קונספירצית יוה"כ צמחה כיוון שעם ישראל מתקשה להאמין שמנהיגיו וגנרליו היו כה טפשים: דיין שהלך שבי אחרי הסבריו המפותלים של זעירא, גולדה שלא האזינה למלך חוסיין, חמ"ן שהיה עיוור וחרש, גנרלים שלא הבינו מה נשק נ"ט אישי עלול לגרום לטנקים המסתערים כחיל-פרשים פולני, ומעל הכל – אטימות-יהירות (מחלה נפוצה אצל רוב הגנרלים על-פני תבל).

השאר את תגובתך בטל תגובה